ירידה בשמיעה
  • בית
  • גורמים לירידה בשמיעה
    • סוגים של ליקויי שמיעה
    • טראומה אקוסטית
    • שעווה מרובה באוזן
    • טינטון
    • מהי אוטוסקלרוזיס (טרשת האוזן)?
    • דלקת אוזניים כרונית עם נוזל באוזן התיכונה
    • גורמים גנטיים לליקויי שמיעה
    • פגיעה בשמיעה הקשורה לגיל – פרסביקוסיס
    • גידולי גלומוס
    • זיהומים ויראליים
    • אובדן שמיעה כתוצאה משימוש בתרופות
    • דלקת קרום המוח
    • מחלת מנייר
    • דלקת באוזן החיצונית
    • אקסוסטוזות
    • דלקת כרונית של האוזן התיכונה עם או בלי הרס של עצמות השמע
    • אוסטאומה
    • נוירומה של עצב השמיעה
    • אובדן פתאומי של השמיעה
  • בדיקת שמיעה
    • פניה לרופא אף אוזן גרון
    • בדיקה במכון שמיעה
    • בדיקת שמיעה לתינוקות
    • בדיקות שמיעה לילדים
    • בדיקת שמיעה לבוגרים
  • טיפול בירידה בשמיעה
    • ניתוח כפתורים לילדים
  • שיקום השמיעה
    • שתלים במערכת השמיעה
    • חידוש השמיעה באמצעים ביולוגים
  • מידע נוסף
    • קלינאי תקשורת לסובלים מבעיות שמיעה
  • בית
  • גורמים לירידה בשמיעה
    • סוגים של ליקויי שמיעה
    • טראומה אקוסטית
    • שעווה מרובה באוזן
    • טינטון
    • מהי אוטוסקלרוזיס (טרשת האוזן)?
    • דלקת אוזניים כרונית עם נוזל באוזן התיכונה
    • גורמים גנטיים לליקויי שמיעה
    • פגיעה בשמיעה הקשורה לגיל – פרסביקוסיס
    • גידולי גלומוס
    • זיהומים ויראליים
    • אובדן שמיעה כתוצאה משימוש בתרופות
    • דלקת קרום המוח
    • מחלת מנייר
    • דלקת באוזן החיצונית
    • אקסוסטוזות
    • דלקת כרונית של האוזן התיכונה עם או בלי הרס של עצמות השמע
    • אוסטאומה
    • נוירומה של עצב השמיעה
    • אובדן פתאומי של השמיעה
  • בדיקת שמיעה
    • פניה לרופא אף אוזן גרון
    • בדיקה במכון שמיעה
    • בדיקת שמיעה לתינוקות
    • בדיקות שמיעה לילדים
    • בדיקת שמיעה לבוגרים
  • טיפול בירידה בשמיעה
    • ניתוח כפתורים לילדים
  • שיקום השמיעה
    • שתלים במערכת השמיעה
    • חידוש השמיעה באמצעים ביולוגים
  • מידע נוסף
    • קלינאי תקשורת לסובלים מבעיות שמיעה

מהי אוטוסקלרוזיס (טרשת האוזן)?

באוזן התיכונה ישנן שלוש עצמות שמע שתפקידן הוא להעביר את גלי הקול הנקלטים בעור התוף לאוזן הפנימית. בנוסף עצמותאוטוסקלרוזיס השמע משמשות כמעין מגבר המגביר את התנודות המגיעות מעור התוף באופן משמעותי. התנודות שמגיעות לעור התוף עוברות תחילה לעצם הפטיש, ממנה לעצם הסדן וממנה לארכוף. אוטוסקלרוזיס או טרשת האוזן, היא מחלה פרוגרסיבית הבאה לידי ביטוי ברוב המקרים בהסתיידות של עצם הארכוף, הנקראת גם ארכובה או משוורת (Stapes).

במצב תקין התנודות שנקלטות בארכוף מועברות לשבלול שבאוזן הפנימית וממנו מועברות לקולטני הקול שמתרגמים את האנרגיה המכנית לאנרגיה ביו-חשמלית. כאשר עצם הארכוף מסתיידת, התנועתיות שלה מוגבלת וגלי הקול לא מועברים בצורה תקינה לאוזן הפנימית. במצב זה עשויה להתרחש ירידה בשמיעה.

מה הם הגורמים לאוטוסקלרוזיס?

נכון להיום עדיין לא התגלו כל הגורמים למחלה אך ידוע כי מדובר במחלה בעלת מרכיבים גנטיים מסוימים. ידוע למשל שלאדם בעל הורה אחד הסובל מאוטוסקלרוזיס, יש סיכוי של 25% לחלות במחלה בעצמו. לעומת זאת אם לשני ההורים יש אוטוסקלרוזיס, הסיכוי לחלות בה עומד על 50%. בנוסף נראה כי ישנו קשר בין שינויים הורמונליים בתקופת ההיריון ולאחר הלידה בנשים, לבין הסיכוי לחלות במחלה וישנם אף חוקרים המצביעים על עלייה בסיכון לחלות באוטוסקלרוזיס בעקבות הידבקות במחלות ויראליות שונות (חזרת, חצבת ואדמת).

ראו גם: הריון: איך היריון משפיע על איכות השמיעה? ואילו ליקויי שמיעה עשויים להחמיר בהריון?

מה הם התסמינים של אוטוסקלרוזיס?

התסמין השכיח ביותר של אוטוסקלרוזיס היא ירידה בשמיעה, שלרוב מחמירה באופן הדרגתי. כך לדוגמה בשלב ההתחלתי חולים רבים מתלוננים על כך שאינם יכולים לשמוע דברים הנאמרים בלחש או שאינם יכולים לשמוע צלילים נמוכים מאוד. בנוסף לירידה בשמיעה, ישנם מטופלים המדווחים על סחרחורת או בעיות בשיווי המשקל וכן קיימת שכיחות גבוהה יחסית של טינטון בקרב החולים. כשהתהליך הטרשתי מערב את עצב השמע, הטינטון עשוי להיות אף חמור במיוחד. יש לציין כי הליקוי יכול להיות הולכתי אך בהחלט יכול להיות מעורב, בהתאם לאזור ההסתיידות.

כיצד מאבחנים אוטוסקלרוזיס?

ישנן בדיקות רבות המשמשות רופאי אף אוזן גרון לאבחון של אוטוסקלרוזיס ובכלל זה בדיקה שמיעה אודיומטרית המסוגלת לזהות ירידה בשמיעה ובדיקת טימפנומטריה, המסוגלת לאבחן ליקויים שמקורם באוזן התיכונה. במקרים מסוימים יהיה צורך לבצע בדיקת CT ובנוסף חשוב כמובן לקחת אנמנזה רפואית מלאה ולקבל מידע מפורט על התסמינים מהם סובל החולה.

כיצד מטפלים באוטוסקלרוזיס?

נכון להיום ישנם שני טיפולים המוצעים לחולים. הטיפול הראשון מבוסס על הרכבת מכשירי שמיעה שמיועדים לסייע לחולה להתגבר על הירידה בשמיעה והטיפול השני הוא הפתרון הכירורגי. ישנם מספר ניתוחים שונים המיועדים לטפל בסובלים מאוטוסקלרוזיס אך מטרתם זהה – להתגבר על חוסר התנועתיות של העצם המעורבת במחלה. למשל בניתוח הנקרא סטפדקטומי, מסירים את הבסיס של עצם הארכובה ומרכיבים תותב המחבר בין עצם הסדן לבין הגומחה של החלון הסגלגל. באופן הזה “מדלגים” על עצם הארכובה וגורמים לכך שהתנודות יועברו ישירות מהסדן לחלון הסגלגל.

כמו כן ישנו ניתוח נוסף הנקרא סטפדטומי, שבו לא מסירים את כל בסיס העצם אלא מסתפקים בניקוב שלו בלבד ובחיבור הסדן לנקב באמצעות תותב. יש לציין כי לא אחת ליקוי השמיעה לא נעלם לאחר הניתוח שכן הניתוח גורם לשיפור משמעותי בשמיעה בכ-90% מהמקרים אך יתכן בהחלט שגם לאחר הניתוח יהיה צורך להתאים למטופל מכשירי שמיעה. למעשה ב-1% מהמנותחים עשויה להתרחש הרעה באיכות השמיעה לאחר הניתוח. למרות שהנושא נמצא במחקר כבר עשרות שנים, עד כה לא נמצא פתרון תרופתי יעיל לבעיה.

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

נוירומה של עצב השמיעה – מהי Vestibular Schwannoma? ואילו טיפולים קיימים?

 

 



המאמרים הכי נקראים
  • שעווה מרובה באוזן
  • מחלת מנייר – כל המידע על אודות מחלת מנייר במקום אחד
  • דלקת באוזן החיצונית
  • אוסטאומה – אחד מהגורמים לירידה בשמיעה בגילאי העשרים
  • תסמונת סוסק והשפעתה על השמיעה
תנאי שימוש
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. אין לעשות כל שימוש בתוכן | המידע באתר אינו מהווה או מחליף חוו"ד / יעוץ / שרות רפואי
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס